המאבק על חריש | פרק ו' - אפילוג ~ תם ולא נשלם
סיכום הפרקים הקודמים
כמו שסופר בפרקים הקודמים היה קומץ תושבים קטן שהוביל מאבק נגד התאכלסות הציבור החרדי בעיר, בכל כוחו.
מהרגע הראשון הם לא ראו בעין יפה את בואם של מאות המשפחות החרדיות לשכונה. זה החל עם מלחמת החורמה שהם קידשו נגד צופרי השבת שהציבו תושבים חרדים שהשמיעו שירי שבת ברחבי השכונה – דבר זה היה למורת רוחם, וזה המשיך במעשה הנפשע של גניבת הציוד של המתפללים שבסך הכל שמו כיסאות וסככה בשטח המאולתר בו התפללו.
עם פרוץ המהומות והמחאות על מצוקת בתי הכנסת, לא פספסו הללו שום אירוע והתייצבו ראשונים להילחם בחרדים ה"שתלטנים". בהתחלה זה היה רק נימוק "שזה לא חוקי, ואנחנו אנשים שדואגים לחוק" אבל בהמשך יצא המרצע מן השק והקריאות החלו להישמע: "תלכו מפה! למה באתם לפה בכלל? – אתם לא מבינים שאנחנו לא יכולים לחיות ביחד?" – גם בשורת אירועים שאירעו לאחר כן, שהמשיכו בהפרעה למתפללים בבית הכנסת תולדות אהרון. כאשר בעיצומה של תפילת השבת ירדה אחת מהשכנות החילוניות הנאבקת בחרדים, וצלצלה במשך רב פעמון הדירה בה התפללו החסידים את תפילות השבת במטרה ברורה להפריע להם. וכאשר פתח אחד החסידים את הדלת וניסה להרחיקה, עצרה אותו המשטרה.
בתגובה לכך עשרות המתפללים בתפילת מנחה של שבת במניין הליטאי, יצאו בהוראת המרא אתרא למחאה מתחת לבניין בו אירע המקרה כשהם שרים שירי שבת מול ביתה של אותה אשה. זה המשיך עם האירוע לאחרונה שהגיע לשיא חדש של שפל באירוע הנתעב של הנחת "דבר אחר" בפתח ביתה של משפחה חרדית בשכונה שהזעיקה את המשטרה שעצרה את החשוד במעשה.
תם ולא נשלם
ברוך ה' שהאירועים הללו הם עכשיו ברגיעה מסוימת, אבל עדין יתכן שאותם אנשים הפועלים בשם החוק, ולמעשה מצפצפים עליו בכל הזדמנות אפשרית. כמובן, שזה רק למען המטרה "הקדושה". להמשיך עם הוונדליזם, לתפארת אנשי החוק והדמוקרטיה.
אנחנו כיהודים חרדים נמשיך בדרך שקיבלנו, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבקות. ובדרך הזה נלך ונצליח, אל תיראו ואל תחתו כי עמנו ה' אלוקינו.